4 דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא. כָּל־מַה שֶׁהָרָשָׁע יָגֵעַ וְעָמֵל לַעֲשׁק וְלִגְזֹל אֵינוֹ מְבַלֶּה אֶת־מַעֲשָׂיו, כִּי הַדּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר אַחֵר בָּא וְנוֹטֵל הַכֹּל מִיַּד בָּנָיו, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר, "בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִּים":
5 וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. וּמִי הֵם הַמִּתְקַיְּמִים? הָעֲנָוִים הַנְּמוּכִים, הַמַּגִּיעִין עַצְמָם עַד לָאָרֶץ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וַעֲנָוִים יִרְשׁוּ אָרֶץ". וּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא אוֹמֵר: כָּל־צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ":
